קורובוב נ' רכב אפי את עוז בע"מ

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשתה של התנגדות לביצוע שטר על סך 6,206 ₪ ז.פ 18.7.12 אותו משכה המבקשת לפקודת המשיבה וכן ההתנגדות עצמה.

לאחר שזכות תגובה ניתנה למשיבה ותשובה לזו אין, ובאין המשיבה תובעת בתגובתה לחקור את המצהיר מטעם המבקשת, מצאתי מקום ליתן החלטתי בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט:

ראשית, בהתייחס לבקשה להארכת מועד:

1.על פי רישומי התיק אזהרה נמסרה למבקש ביום 17.2.13, אולם התנגדותה ובקשתה הנ"ל הוגשה אך ביום 24.4.2013.

2.על פי הנטען בתצהיר התומך בבקשה עליו חתום מר אפרים בן כליפה, מנהל העסק, לא ידע הוא על קבלת האזהרה כי אם ביום 10.4.2013 לאחר שאחת מפקידותיו מצאה את האזהרה באחת ממגירות המשרד. משכך, הוגשה ההתנגדות באיחור ולא מחמת זלזול בהליך זה.

3.המשיבה סבורה שאין מקום להארכת מועד תוך שהיא מציינת כי כל עניינה של המבקשת הינו להמנע מכל תשלום למשיבה חרף חובתה בכך. המשיבה מציינת כי לא הומצא לה עותק מהבקשה, אולם בעניין זה אומר כי אין בידי להבין מדוע מתיימרת המשיבה להשיב לבקשה לגופה ולטעון כי אינה נושאת עילה. ראוי היה להקדים ולבקש מבית המשפט כי ידחה מועד מתן תגובתה עד לקבלת עותק הבקשה, דבר שלא נעשה. מכל מקום, הבקשה סרוקה במערכת, כך שבנסיבות העניין לא מצאתי מקום לעכב מתן ההחלטה.

4.לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה ולנטען מנגד, כמו גם להלכה הפסוקה, סבורה אני כי משך האיחור בו עסקינן ונסיבות האיחור שלא נסתרו, מצדיקים הזדמנות נוספת למתן יומה של המשיבה וזאת בהינתן המשקל ההולם לעקרון היסוד בדבר זכות הגישה לערכאות (ראה רע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון).

טעויות יכול שתתרחשנה ועם זאת יש ותיקונן ראוי ויהא כרוך בתשלום הוצאות וכך לטעמי הוא המקרה דלפני וזאת מחמת שהמבקשת מודה כי במחדלה שלה עסקינן, כשהגם שכך, לא טרחה להמציא תצהירה של הפקידה שמצאה את האזהרה או להמציא את פרטיה. נעדרת אף התייחסות כמתבקש לנתוני אישור המסירה הקיים בתיק. לאמור משנה תוקף נוכח העדר פירוט ראוי מצד המבקשת בהתייחס להתנגדות גופה.

5.ערה אני לכך שהארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר מצריכה קיומו של "טעם מיוחד", אולם ובכל הנוגע לטעם המיוחד הנדרש להליך ההתנגדות, כבר הובעה הדעה ולא אחת, כי יש מקום לגישה פחות נוקשה, כך משזוהי ההזדמנות הראשונה בה מביא הטוען טענותיו בפני בית המשפט במובחן משל מהליך ערעור. (ראה ע"א 00 /1356 שלום הדאיה נ' נחום פלדמן ).

6.בנסיבות המבוארות, סבורתני כי יכולה המבקשת לעבור את משוכת בקשתה להארכת מועד כפוף לתשלום הוצאות, אלא שבכך אין הכרח נוכח החלטתי בהתייחס להתנגדות.

שנית ובהתייחס להתנגדות גופה:

7.המבקשת לטענתה הינה חברה שעיסוקה בסחר ברכבים.

ההמחאה דנן ניתנה לחברה בשם "ספיד סאונד" המספקת שירותי התקנות ותיקוני חשמל לרכבים ובוטלה ביום 13.6.13 מחמת נזקים שגרמה חברה זו למבקשת ואשר ערכם כ - 20,000 שקלים.

בהתייחס לטיבם של הנזקים מציינת המבקשת: ראשית, כי ביקשה לתקן חלון בגג רכב מסוג "חיפושית", אלא שזה הוחזר ללא תיקון רק לאחר 4 חודשים ובעוד שתי שמשותיו הקדמיות שבורות. שנית, נתבקש תיקונו של מחשב ברכב מסוג "ניסן טידה", אלא שנסיון התיקון לא צלח והביא אף ל"שריפת" המחשב. כך היה אף גורלו של רכב נוסף מסוג "ניסן טידה", שהובא אל החברה לבקשתה על מנת לבחון אופן תיקונו של הראשון.

לטענת המבקשת, בנסיבות הענין כשלון תמורה מלא ישנו בעוד המשיבה אינה אוחזת כשורה בהמחאה דנן.

8.המשיבה בתגובתה מנגד מציינת כי בבעלותה מוסך וכי זה נותן מעת לעת שירותי עבודות חשמל לרכבים שבחזקת המבקשת ומגיש חשבוניות לתשלום.

ההמחאה דנן ניתנה כנגד חשבונית מס' 29 מיום 29.4.12 (צורפה כנספח א') עבור העבודות המפורטות בזו בהתייחס לחמישה כלי רכב, אלא שהמבקשת הטוענת לכשלון תמורה מלא, אינה טורחת להתייחס לביצוען למעשה של העבודות המפורטות בחשבונית ומכאן שבהגנת בדים עסקינן.

המשיבה אף מתייחסת לגרימתם של נזקים כנטען ומכחישה המיוחס לה תוך שהיא מפרטת השתלשלות הדברים שלא מצאתי הכרח להידרש לה.

לדידה, כל מטרת ההתנגדות הינה להתחמק מתשלום החוב דנן שיש אף מעבר לו.